תנ"ך על הפרק - זכריה י - ועבר בים צרה – גדול קידוש ה' / הרב דוב ליאור שליט"א

תנ"ך על הפרק

זכריה י

560 / 929
היום

הפרק

שַׁאֲל֨וּ מֵיְהוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כָל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים׃וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹ־יָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהוָֽה׃אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃וְאֶזְרָעֵם֙ בָּֽעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ׃וַהֲשִֽׁיבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵֽאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב דוב ליאור שליט

ועבר בים צרה – גדול קידוש ה'

יש להתמלא בהודיה לריבונו של עולם גם על קידוש השם הגדול שהיה בהקמת המדינה, שלוש שנים בלבד אחרי השואה האיומה. שלוש שנים – הרף עין בחיי עם – מאז שהושפל כבוד עם ישראל עד עפר, עד הדיוטה התחתונה, זכה עם ישראל לקום ולהתייצב ולהכריז עצמאות על חלק מארץ ישראל. זה דבר נפלא, ובוודאי שזהו נס גדול. אמנם יש חולשות, אך מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה תמיד מצטט את הירושלמי "גדול הוא קידוש השם מחילול השם"(ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ז). לכאורה פשיטא! מאי קא משמע לן? (ברור שקידוש ה' יותר גדול מחילול ה'.) אלא הסביר מורנו ורבנו, שלפעמים יש תופעה שיש בה גם חילול ה' וגם קידוש ה'. הירושלמי מלמד אותנו שבמצב כזה צריך להתבונן על הצד החיובי, על קידוש ה', מפני שגדול קידוש ה' מחילול ה'.

אין זו הפעם הראשונה בתולדות עם ישראל שהדור אינו שלם. בדור המדבר כשיצאו ממצרים, היו גם חלשי אופי. הנביא זכריה אומר בפרקנו: "ועבר בים צרה"(זכריה י יא), ופירשו חז"ל(סנהדרין קג:) שעברו בים סוף עם פסל מיכה, ואחרי כן חטאו בעגל ובחטא המרגלים, אבל הם גם קיבלו את התורה. גם בתקופת עליית עזרא, המצב הרוחני היה ירוד מאוד. אולי המצב אז היה הרבה יותר גרוע ממצבנו היום, ואף על פי כן הייתה זו שיבת ציון. גם היום אמנם יש ירידות גדולות, אבל מצד שני עם ישראל זכה לעצמאות, ואנחנו צריכים להודות לה' על כך. מלבד זאת החולשות הן מצדינו, מצד המקבלים. ריבונו של עולם נתן לנו את מלוא הכלים. יש חלקים גדולים בעם ישראל הרחוקים מתורה ומצוות, וגם הציבור שלנו אינו מקרין מספיק בתחום הרוחני על שאר עם ישראל. כמו כן ייתכן, שאילו לפני מלחמת העולם השנייה הציבור החרדי היה מתעורר לעלות ארצה, צביונה הרוחני של המדינה היה שונה לחלוטין.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך